לא מעט מטופלים עם קרוהן או קוליטיס נלחצים כשגסטרואנטרולוג מציע לעבור ל"טיפול מתקדם": האם זה אומר שהמחלה קשה? האם התרופה תחליש את מערכת החיסון? האם אצטרך לקבל זריקות או עירויים לכל החיים? ומה קורה אם הטיפול לא יעבוד?

בשנים האחרונות נוספו אפשרויות רבות לטיפול בקרוהן ובקוליטיס כיבית, וגם מטרות הטיפול השתנו. בזכות התרופות החדשות אנחנו לא צריכים להספק רק בהקלה על שלשולים, כאבי בטן או דימום. אנחנו יכולים אקטיבית להפחית את הדלקת, להאריך את התקופות שבהן מרגישים טוב, לצמצם את הצורך בסטרואידים ולשמור על המעי לאורך זמן.

פרופסור יעקב אולך, גסטרואנטרולוג מומלץ, בבדיקה של מטופל

מה הם טיפולים מתקדמים?

"טיפולים מתקדמים" הוא שם לקבוצה של תרופות שמכוונות באופן ממוקד יחסית למנגנונים שמעורבים בדלקת של מחלות המעי הדלקתיות.

הקבוצה כוללת שני סוגים עיקריים:

  • תרופות ביולוגיות – תרופות המבוססות בדרך כלל על נוגדנים ומכוונות לחלבונים או למנגנונים מסוימים במערכת החיסון. הן ניתנות בעירוי או בזריקה.
  • תרופות ממוקדות שאינן ביולוגיות – מולקולות קטנות שנלקחות בדרך כלל בכדורים ומשפיעות על מסלולים מסוימים בתוך מערכת החיסון.

כל התרופות האלה נועדו להפחית את הדלקת, אבל הן עושות זאת בדרכים שונות.

מתי שוקלים טיפול מתקדם?

אני שוקל טיפול מתקדם בעיקר כשהמחלה פעילה במידה בינונית עד קשה, כשהטיפולים האחרים לא מקלים מספיק על התסמינים, כשצריך להשתמש שוב ושוב בסטרואידים או כשיש סימנים שמעלים את הסיכון לסיבוכים.

בקרוהן, למשל, גם פיסטולות או מחלה נרחבת ואגרסיבית יותר יכולות להשפיע על ההחלטה.

בעבר היה מקובל יותר להתקדם בהדרגה מתרופות פשוטות לטיפולים חזקים יותר. כיום יודעים שבחלק מהמטופלים עדיף להשתמש מוקדם יותר בטיפול יעיל, ולא להמתין שהמחלה תגרום לנזק או שתיכשל שורה ארוכה של טיפולים אחרים.

לכן המלצה על טיפול מתקדם אינה בהכרח סימן לכך שהמצב חמור. לפעמים זו הדרך שהרופא מעריך שיש לה סיכוי טוב יותר להביא את המחלה לשליטה ולשמור עליה כך.

מה רוצים להשיג בעזרת הטיפול?

המטרה הראשונה היא להרגיש טוב יותר: פחות יציאות, כאבים, דימום ודחיפות, ויכולת לחזור ככל האפשר לשגרה בלי שהמחלה תנהל את היום.

במקביל רוצים להפחית את הדלקת במעי, גם כדי לשמור על ההטבה לאורך זמן. השאיפה היא להגיע להפוגה ממושכת ככל האפשר, לצמצם את הצורך בסטרואידים ולהפחית את הסיכון להתלקחויות, אשפוזים, ניתוחים ונזק מצטבר למעי.

בסופו של דבר, טיפול מוצלח אמור לאפשר לחיות טוב יותר לצד המחלה – לעבוד, ללמוד, לנסוע ולתכנן את החיים עם כמה שפחות מגבלות.

איך בוחרים טיפול?

יש כיום כמה משפחות של טיפולים מתקדמים, ואין טיפול מתקדם אחד שהוא "הכי טוב" לכולם.

הבחירה תלויה בין השאר בסוג המחלה, חומרתה, האזור במערכת העיכול שמעורב, סיבוכים כמו פיסטולות, טיפולים שכבר נוסו ומחלות רקע.

גם תופעות שמופיעות מחוץ למעי – למשל בעור או במפרקים – יכולות להשפיע על הבחירה.

בנוסף מתייחסים לגיל, לתכנון הריון, לסיכון לזיהומים, לתרופות אחרות שהמטופל מקבל ולשיקולי בטיחות נוספים.

ויש גם מקום להעדפות של המטופל. יש מי שיעדיף טיפול בכדור, אחרים יעדיפו זריקה בבית, ויש מטופלים שנוח להם יותר להגיע לעירוי אחת לתקופה. גם ההנחיות המקצועיות מדגישות שהבחירה צריכה לקחת בחשבון לא רק יעילות אלא גם מאפיינים והעדפות אישיות.

איך מקבלים את הטיפול?

צורת הטיפול משתנה מתרופה לתרופה. טיפולים מסוימים ניתנים בעירוי לווריד במכון עירויים, אחרים בזריקה תת-עורית בבית, ויש טיפולים שנלקחים בכדורים.

בחלק מהתרופות מתחילים בתקופה של טיפול השראה, שבה מטרת הטיפול היא להשתלט על המחלה הפעילה. לאחר מכן עוברים לטיפול אחזקה, שנועד לשמור על התוצאה לאורך זמן.

מה צריך לבדוק לפני שמתחילים?

לפני טיפולים שמשפיעים על מערכת החיסון עושים בדרך כלל הערכה מסודרת.

היא עשויה לכלול בדיקות דם, בירור לגבי זיהומים קודמים, בדיקות לשחפת ולהפטיטיס B, מעבר על החיסונים והערכת מחלות רקע ותרופות נוספות.

לא כל טיפול דורש בדיוק את אותן בדיקות. הסיכון לזיהומים ותופעות לוואי משתנה בין המשפחות השונות, ולכן הבירור מותאם לתרופה ולמטופל.

מתי אפשר לצפות לשיפור?

יש תרופות שבהן ניתן להרגיש שינוי יחסית מוקדם, ובאחרות נדרש יותר זמן. גם אצל שני מטופלים שמקבלים אותה תרופה התגובה יכולה להיות שונה.

לכן חשוב לא להחליט לבד שטיפול "לא עובד" אחרי זמן קצר מדי. בדרך כלל קובעים מראש מתי נכון להעריך את התגובה.

מצד שני, גם לא ממשיכים ללא הגבלה טיפול שאינו משיג את המטרה. אם אין תגובה מספקת, בודקים מדוע ומחליטים אם יש מקום להתאמה או להחלפת טיפול.

איך יודעים שהטיפול עובד?

הרגשת המטופל חשובה מאוד. בודקים אם יש פחות שלשולים, כאבים או דימום ואם אפשר לחזור בהדרגה לשגרה.

אנחנו משלבים בכך גם מדדים אובייקטיביים של הדלקת: רופאים משתמשים בבדיקות דם, קלפרוטקטין בצואה, קולונוסקופיה, MRI או בדיקות אחרות. המעקב הזה חשוב משום ששיפור בתסמינים ושליטה מלאה בדלקת אינם תמיד אותו דבר.

ומה אם הטיפול לא עובד?

יש מטופלים שלא מגיבים מספיק לטיפול מלכתחילה, ויש כאלה שמגיבים היטב במשך חודשים או שנים ובהמשך מרגישים שההשפעה נחלשת.

הצעד הבא תלוי בסוג התרופה ובסיבה האפשרית. לפעמים ניתן לשנות מינון או תדירות. בטיפולים ביולוגיים מסוימים אפשר לבדוק גם את רמת התרופה ואת נוכחותם של נוגדנים נגדה. במקרים אחרים נכון יותר לעבור לטיפול אחר.

העובדה שטיפול אחד לא הצליח אינה אומרת שכל הטיפולים המתקדמים לא יעבדו. התרופות פועלות במנגנונים שונים, ובחירת הטיפול הבא לוקחת בחשבון גם את מה שקרה עם הטיפול הקודם.

מהם היתרונות של טיפולים מתקדמים?

טיפול מתאים יכול להפחית את התסמינים ואת הדלקת במעי, להאריך את תקופות ההפוגה ולהפחית את הצורך בסטרואידים. לאורך זמן, הוא עשוי גם להפחית התלקחויות ואת הסיכון לחלק מסיבוכי המחלה.

כשהטיפול מצליח, המחלה יכולה לתפוס פחות מקום בחיי היום־יום: פחות כאבים ודחיפות, פחות מגבלות ויותר אפשרות לעבוד, ללמוד, לצאת מהבית ולתכנן קדימה.

מהם החסרונות והסיכונים?

כל טיפול יעיל יכול לגרום גם לתופעות לוואי, ואין פרופיל סיכון אחד לכל הטיפולים המתקדמים.

חלקם משפיעים על היכולת של מערכת החיסון להתמודד עם זיהומים. תרופות מסוימות עלולות לגרום לתגובות במקום ההזרקה או בזמן עירוי, ולטיפולים אחרים יש סיכונים ייחודיים שדורשים בדיקות או מעקב מסוימים.

עם זאת, בשנים האחרונות השימוש בטיפולים מתקדמים הולך ומתרחב, משום שבמקרים מתאימים התועלת הצפויה מהם – שליטה טובה יותר במחלה ושיפור באיכות החיים – עולה על הסיכונים. חשוב לזכור שגם מחלת קרוהן או קוליטיס פעילה לאורך זמן עלולה לגרום לסיבוכים, וכי טיפול חוזר או ממושך בסטרואידים אינו נטול סיכון.

לכן ההחלטה מתקבלת מתוך איזון בין יעילות, בטיחות והסיכון שבהשארת המחלה ללא שליטה מספקת.

האם הטיפולים מחלישים את מערכת החיסון?

חלק מהטיפולים המתקדמים משפיעים על מערכת החיסון ועלולים להעלות במידה מסוימת את הסיכון לזיהומים. הסיכון לזיהומים הוא אחד השיקולים בבחירת הטיפול, לצד יעילות התרופה, מצב המחלה והמאפיינים האישיים של המטופל.

לרוב המטופלים שלי אני ממליץ למטופל להמשיך בשגרת החיים הרגילה ולא לחשוש באופן מיוחד.

לפני תחילת הטיפול נהוג לבצע בדיקות שנועדו לוודא שאפשר להתחיל אותו בבטחה, ולעיתים להשלים חיסונים. במהלך הטיפול ממשיכים במעקב ובבדיקות לפי סוג התרופה.

לכמה זמן צריך לקבל טיפול?

כאשר טיפול מצליח ושומר על המחלה בהפוגה, בדרך כלל ממשיכים אותו כטיפול אחזקה.

זה לא אומר בהכרח שאותו טיפול יימשך כל החיים. עם השנים המחלה יכולה להשתנות, אפשרויות טיפול חדשות מתווספות ולעיתים משתנים גם הצרכים של המטופל.

אבל לא כדאי להפסיק טיפול רק מפני שמרגישים טוב. לפעמים דווקא העובדה שמרגישים טוב מעידה שהטיפול עושה את עבודתו, והפסקתו עלולה להביא לחזרת הדלקת.

אם שוקלים להפחית או להפסיק טיפול, זו החלטה שכדאי לקבל לאחר הערכה מסודרת של מצב המחלה והסיכון להתלקחות.

מה קורה אחרי שמתחילים טיפול?

התחלת טיפול מתקדם אינה סוף התהליך אלא תחילתו של מעקב.

בודקים האם התסמינים משתפרים, האם מדדי הדלקת יורדים והאם יש תופעות לוואי. בהמשך בודקים גם אם המחלה נשארת בשליטה לאורך זמן.

אם הטיפול עובד, המטרה היא שהמעקב יהפוך בהדרגה לפחות לעיסוק בהתלקחות הנוכחית ויותר לשמירה על מצב טוב לאורך זמן.

ובסופו של דבר, זו גם המטרה של הטיפול עצמו: לא רק לשפר בדיקה או מספר במעבדה, אלא לאפשר למטופל לחזור לעבודה, ללימודים, למשפחה, לטיולים ולשגרה עם כמה שפחות הפרעה מהמחלה.

מקורות רפואיים